החלטה בתיק בש"א 14497/04

1.       התובע נפגע ביום 24.10.95 בתאונת דרכים, להלן: " התאונה", לפי משמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, להלן: "החוק", והגיש ביום 24.6.97 תביעה לבית משפט השלום בחיפה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה ובעקבותיה. ביום 4.7.2000, הועבר התיק מבית משפט השלום לבית משפט זה בהתאם להחלטת כבוד השופט סוקול בבש"א 6096/00.

2.       מסעיפים 11א. ו-11ב. לכתב התביעה עולה כי במועד פתיחת התובענה בבית משפט השלום, כבר הכיר המל"ל בתאונה כתאונת עבודה אך טרם נקבעה נכותו הצמיתה של התובע על ידי וועדה רפואית. עד לאותה עת נקבעו לתובע נכויות זמניות בשיעור 30% בין התאריכים 24.4.96-30.6.96 ובשיעור 20% בין התאריכים 1.7.96-31.10.96, בהתאם לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, להלן: " התקנות"

3.       בהתאם להחלטת בית משפט השלום מיום 4.3.99 המציא ב"כ המבקש לבית המשפט את המסמכים הבאים:

1)       החלטת הועדה הרפואית של המל"ל מיום 23.5.97 על מעמדו של התובע כ נכה נזקק ובה נקבעה לו נכות זמנית בשיעור 100% מיום 24.4.96 - 23.8.96.

2)       החלטת ועדה רפואית של המל"ל מיום 7.1.97 בדבר מעמדו של התובעה כ נכה נזקק ובה נקבעה לו נכות זמנית בשיעור 100% מיום 24.8.96 - 31.10.96.

3)       החלטת ועדה רפואית לעררים של המל"ל מיום 27.11.97, לקבוע למבקש נכות זמנית בשיעור 30% מיום 1.11.96 - 31.3.98.

4)       החלטת ועדה רפואית של המל"ל מיום 9.4.98, לקבוע למבקש נכות זמנית בשיעור 30% מיום 1.4.98 - 30.9.98.

5)       החלטת ועדה רפואית לעררים של המל"ל מיום 24.6.98, לקבוע למבקש נכות זמנית בשיעור 30% מיום 1.4.98 - 30.9.98.

6)       החלטת ועדה רפואית של המל"ל מיום 15.9.98 בדבר מעמדו של התובע כנכה נזקק ונקבעה לו נכות זמנית בשיעור 100% מיום 1.11.96 - 30.9.98 הכל לפי תקנה 18א'.

7)       בהחלטתה מיום 20.11.98 קבעה הועדה הרפואית של המל"ל כי לתובע נשארה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 37% כדלקמן: 30% נכות בהתאם לסעיף 35(2)(ב) לפרק חמישי, חלק א' לתקנות וכן 10% נכות בגין צלקת בהתאם לסעיף 75(1), לפרק תשיעי לתקנות.

4.       בתחשיב הנזק הראשון, שהוגש לכב' השופט סוקול ביום 6.5.99, ציין ב"כ התובע כי למרשו נקבעה נכות צמיתה בשיעור 52% מיום 1.10.98 וזאת אף שמפרוטוקול ועדת הרשות לעניין תקנה 15, שצורפה לתחשיב הנזק, עולה כי רק בישיבתה מיום 10.2.99 החליטה זו להפעיל את תקנה 15 " במלואה על סעיף 35(2)(ב) בלבד" ובעקבות זאת להעלות את נכותו הצמיתה המשוקללת של התובע ל 52%.   

5.       לאחר העברת התיק לבית משפט זה הוא הובא בפני ובישיבה הראשונה, שהתקיימה ביום 18.12.2000 הוריתי לב"כ הצדדים להשלים את תחשיבי הנזק שהוגשו לבית משפט השלום, ביום 12.6.01 קיימתי דיון בתחשיבי הנזק, והצעתי קריטריונים לחישוב הפיצויים, אך משלא הגיעו הצדדים להסכם פשרה קבעתי את התיק לשמיעת הראיות ביום 14.3.02. שמעתי את עדותו של התובע, והתיק נדחה להמשך ליום 31.5.02, אך ישיבה זו בוטלה בהסכמה. בישיבה נוספת שנקבעה ביום 20.11.02 הודיע עו"ד בדארנה, בא כוחו החדש של התובע,  כי התובע עומד לעבור ניתוח ואולי גם כריתת חלק מעצם הרגל, בתחילת חודש דצמבר 2002.

          בנסיבות אלה, ולבקשת ב"כ התובע,  קבעתי את התיק לתזכורת במעמד ב"כ התובע בלבד, ליום 9.1.03 כדי לקבל דיווח על תוצאות הניתוח. בישיבה זו הודיע ב"כ התובע כי מצב מרשו טרם התייצב ולכן נקבע התיק לקדם משפט נוסף ליום 25.3.03. שוב הופיע עו"ד בדארנה, בשם ב"כ הנתבעים וביקש דחיה נוספת מאחר ומצבו של התובע טרם התייצב. החל מישיבה זו התקיימו מספר ישיבות קדמי משפט שנדחו מאחר ומצבו של התובע טרם התייצב. בישיבה נוספת שנקבעה ביום 12.7.04 הודיע ב"כ התובע כי הנכות הזמנית של התובע בשיעור 100% היא עד סוף חודש יולי. לאור הודעה זו קבעתי את התיק לקדם משפט נוסף ליום 20.12.04, ישיבה זו בוטלה בהסכמת הצדדים והישיבה שבאה אחריה התקיימה ביום 8.2.05. בישיבה זו העלו ב"כ הצדדים מספר טענות המתייחסות לבקשות שונות שעוד אתייחס אליהן בהמשך. לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים קבעתי שהדיון ייקבע לאחר מתן החלטה בטענות שהעלו ב"כ הצדדים בישיבה זו.

          מן הראוי לציין כאן כי התובע עבר ניתוח של קטיעת שוק שמאל  רק ב ספטמבר 2003.

6.       ביום 10.10.0 4הגיש ב"כ התובע בקשה, בש"א 14997/04, להלן: " הבקשה", למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, בתחום האורטופדי, הפסיכיאטרי והשיקומי, לבדיקת התובע.

בבקשה טען ב"כ התובע כי בעקבות התאונה נקטעה רגלו של התובע מתחת לברך והוא סובל מתופעות פסיכיאטריות בגינן הוא מטופל במרפאה לבריאות הנפש, וכי בעקבות הניתוח הגיש תביעה להחמרה למל"ל ובמסגרתה נבדק על ידי רופאי המל"ל ביום 23.3.04.

מהבקשה עולה כי נכותו הזמנית של המבקש, במועד הגשת הבקשה, היתה בשיעור 100% וזאת עד ליום 31.12.04. ברם, דו"ח הועדה של רופא המל"ל, מיום 24.8.04, אשר צורף כתמיכה בבקשה, קובע את נכותו הזמנית של התובע בשיעור של 100% עד ליום 31.3.05. 

זאת ועוד, ביום 10.5.05 הגיש ב"כ התובע הודעה לבית משפט ובא הודיע כי ביום 18.4.05 החליטה ועדה רפואית של המל"ל להאריך את נכותו הזמנית של התובע עד ליום 31.12.05. לא צויין בהודעה אם שיעור הנכות נותר על כנו או השתנה. להודעה זו לא צורפו מסמכי המל"ל הרלוונטיים לה.

בתגובת ב"כ הנתבעים צוין כי מצב הדברים בענייננו איננו מצב הדברים הרגיל בו מוגשת בקשה למינוי מומחה רפואי שעה שטרם נקבעה לתובע נכות צמיתה במל"ל. בענייננו, כך מוסיפה וטוענת ב"כ הנתבעים, נקבעה כבר לתובע נכות צמיתה במל"ל ונכותו הזמנית מקורה בתביעה שהגיש להחמרה. בנסיבות אלה, ממשיכה ב"כ הנתבעים וטוענת, התובע  מבקש "ליהנות משני עולמות" ואין מקום להיעתר לבקשתו למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדי.